Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 49a

לַכֹּל מְגַלְגְּלִין, חוּץ מִשָּׂכִיר – שֶׁאֵין מְגַלְגְּלִין. רַב חִסְדָּא אָמַר: לַכֹּל אֵין מְקִילִּין, חוּץ מִשָּׂכִיר – דִּמְקִילִּין. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לִפְתּוֹחַ לוֹ.

Traduction

Any oath, including one incurred by rabbinic law, may be extended to render the person who takes it liable to take an additional oath, except for the oath of a hired worker, which may not be extended, since the hired worker’s oath was instituted only to alleviate the concerns of the employer. Rav Ḥisda says: For everyone, the Sages are not lenient, in that they extend any oath they incur to impose upon them additional oaths, except for a hired worker, for whom they are lenient. The Gemara asks: What is the difference between the rulings of Rav Huna and Rav Ḥisda? The Gemara answers: There is a practical difference between them as to whether the court initiates extending an oath for him, i.e., even when the other litigant has not suggested it, the court extends the original oath to include an oath about other claims.

Rachi non traduit

לכל מגלגלין. על ידי כל שבועה דרבנן מגלגלין חוץ מעל יד שבועת שכיר שאין מגלגלין עליו ע''י שבועה אחרת לפי שהיא עצמה אינה מן הדין אלא להפיס דעתו של בעל הבית כדאמר בכל הנשבעין (לעיל שבועות דף מה.):

לכל אין מקילין. אלא מגלגלין והיא היא:

לפתוח לו. אם לא טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו בית דין גלגול למאן דאמר מגלגלין ולמ''ד אין מקילין אם טען גלגול אין מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא טענו אין לנו לפתוח לו:

Tossefoth non traduit

לכל מגלגלין חוץ משכיר. פריצב''א דקמא נקט וה''ה כל הנהו דתני בהדיה כיון שהשבועה לטובתם אין לגלגל עליהם ואין נראה דשבועת שכיר אינה לטובתו דמן הדין היה נוטל בלא שבועה ואין נשבע אלא להפיס דעתו של בעל הבית אלא אמר ר''י דדוקא נקט שכיר משום דשבועתו אינה אלא להפיס לא חייבוהו כל כך שיכול לגלגל עליו ואע''ג דעד אחד מעידה שהיא פרועה אמר בהכותב (כתובות דף פז:) דאינה אלא להפיס דעתו של בעל (הבית) מ''מ שייך גלגול שבועה דאינה פטורה אלא מגזירת הכתוב דאין נשבעין על הקרקעות וגם שכל הנשבעין נשבעין ולא משלמין:

וְהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת כּוּ'. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב, דְּאָמַר קְרָא: ''וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה'' – וַאֲפִילּוּ דִּיבּוּר מְשַׁמֶּטֶת.

Traduction

§ The mishna teaches: The Sabbatical Year abrogates the obligation to take an oath about a debt, just like it abrogates a debt. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Giddel says that Rav says: It is derived from the fact that the verse states: ''And this is the matter [devar] of the release: Every creditor shall release that which he has lent to his neighbor; he shall not exact it of his neighbor and his brother, because the Lord’s release has been proclaimed'' (Deuteronomy 15:2). Since the word devar also means statement, this teaches that the Sabbatical Year releases, i.e., abrogates, even a statement, i.e., an oath.

הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַנִּשְׁבָּעִין

Traduction

MISHNA: There are four types of bailees, to whom different halakhot apply. They are as follows: An unpaid bailee, who receives no compensation for safeguarding the item in his care; and a borrower, who receives an item on loan for his own use without paying a rental fee; a paid bailee, who is paid a salary for safeguarding the deposited item; and a renter, i.e., one who pays a fee for the use of an item or animal.

מַתְנִי' אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר.

Traduction

In the event that one of these bailees is unable to return the deposited item to its owner, the halakha with regard to liability is dependent upon what happened to the item, and upon the type of bailee: An unpaid bailee takes an oath attesting to the fact that he was not negligent with the care of the item and is then exempt from liability for everything, meaning for all types of damage, whether the item was lost, stolen, damaged, or if the animal died. Conversely, a borrower does not have the option of taking an oath, and pays for everything, whether the item was stolen, lost, damaged, or the animal died, even if it was by unavoidable accident.

Rachi non traduit

מתני' ארבעה שומרין. נושא שכר. שומר בשכר:

Tossefoth non traduit

מתני' ארבעה שומרין הן שומר חנם והשואל. אע''ג דשומר שכר כתיב בתר שומר חנם הכא חשיב החמור יותר אחר הקל יותר:

שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.

Traduction

The halakhot of a paid bailee and a renter are the same: They take an oath concerning an injured animal, and concerning a captured one, and concerning a dead animal, attesting to the fact that these mishaps were not caused by negligence, but rather by unavoidable accident, and then are exempt from liability. But they must pay if the deposit cannot be returned due to loss or theft, even if these were not caused by negligence.

Rachi non traduit

נשבע על הכל. שלא פשע:

משלם את הכל. כל הנך דמיתנו במתני' שבר שבויה ומתה וגניבה ואבידה אבל מתה מחמת מלאכה פטור דלאו לאוקמה בכילתא שיילה:

נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר – נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה.

Traduction

The mishna clarifies: If the owner of an ox said to an unpaid bailee: Where is my ox? And the unpaid bailee said to him: It died, but the truth was that it was injured or captured or stolen or lost; or if the bailee responded: It was injured, but the truth was that it died or was captured or stolen or lost; or if he responded: It was captured, but the truth was that it died or was injured or stolen or lost; or if he responded: It was stolen, but the truth was that it died or was injured or captured or lost; or if he responded: It was lost, but the truth was that it died or was injured or captured or stolen, in any of the above cases, if the owner of the ox then said: I administer an oath to you concerning your claim, and the unpaid bailee said: Amen, he is exempt from bringing a guilt-offering, despite the fact that he took a false oath. The reason is that his false oath did not render him exempt from liability to pay.

Rachi non traduit

נושא שכר והשוכר כו'. וכולהו מקראי ילפי' בהשואל בבבא מציעא והמשנה הזאת כבר שנוייה בהשוכר את הפועלים כל כי האי גוונא והאי דהדר רבי ותנייה הכא משום דבעי למיתני חיובי ופטורי דקרבן שבועה דידהו תנא ברישא חיובי ופטורי דממון דידהו לפי שקרבן השבועה דחיובי ופטורי תלוי בכך שאם נשבע על דבר שהוא מחוייב עליו אם הודה ובשבועתו פטר עצמו מלשלם נמצא שכופרו ממון וחייב קרבן שבועת הפקדון וחומש ואשם ואם נשבע על שקר על חנם כגון שאם הודה לא היה משלם אינו חייב קרבן שבועה שלא כפרו ממון כדמפרש ואזיל אמר לשומר חנם כו' עד פטור שאילו הודה לא היה משלם נמצא שאין כאן כפירת ממון ופטור מקרבן שבועה:

אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם: ''הֵיכָן שׁוֹרִי?'' אָמַר לוֹ: ''מֵת'' – וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; ''נִשְׁבַּר'' – וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. ''נִשְׁבָּה'' – וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; ''נִגְנַב'' – וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד; ''אָבַד'' – וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – פָּטוּר.

Traduction

If the owner says to an unpaid bailee: Where is my ox? And the unpaid bailee said to him: I do not know what you are talking about, but the truth was that it died or was injured or captured or stolen or lost, and the owner said: I administer an oath to you concerning your claim, and the unpaid bailee said: Amen, he is exempt from bringing a guilt-offering, since he would not have been liable to pay in any of these cases.

Rachi non traduit

ה''ג היכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם היכן שורי ואמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם אמר לו אחד מן השוק היכן שורי שגנבת והוא אומר לא גנבתי והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה ראה עדים שממשמשין ובאין ואמר גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא קרן אמר לשואל כו'. והכי פי' אמר לשומר חנם היכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן ולא כפל ואם הודה מעצמו שלא באו עדים משלם קרן וחומש ואשם כדין שבועת הפקדון דאינה באה עד שמודה ושב מרשעו ובא להתכפר דכתיב בשבועת גזל הגר בפרשת נשא והתודו את חטאתם אשר עשו וגו' אמר לו נגנב משביעך כו' בהדיא ילפינן לה בפרק מרובה בשומר חנם הפוטר עצמו בטענת אבידה אינו משלם כפל אף בשבועה אבל הפוטר עצמו בטענת גנב ובשבועה ובאו עדים משלם כפל דכתיב אם לא ימצא הגנב אם לא ימצא כמו שהוא אמר אלא הוא עצמו גנבו כו' כדאיתא התם:

''הֵיכָן שׁוֹרִי?'' אָמַר לוֹ: ''אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח'' – וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – פָּטוּר.

Traduction

But if the owner said to the unpaid bailee: Where is my ox? And the unpaid bailee said to him: It is lost, and the owner said: I administer an oath to you concerning your claim, and the unpaid bailee said: Amen, and then witnesses testify that the bailee consumed it, he pays the owner the principal, since he took the ox for himself. But if there were no witnesses, but after he took the oath he admitted of his own accord that he stole the ox and took a false oath, then he pays the owner the principal and the additional one-fifth payment, and he brings a guilt-offering to achieve atonement, as in any other case where one takes a false oath with regard to a deposit.

''הֵיכָן שׁוֹרִי?'' אָמַר לוֹ: ''אָבַד''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן''; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

Traduction

Similarly, if the owner said to the unpaid bailee: Where is my ox? And the unpaid bailee said to him: It was stolen, and the owner said: I administer an oath to you concerning your claim, and the unpaid bailee said: Amen, and then witnesses testify that the bailee stole it, he pays double the principal. If he admitted of his own accord that he stole it, then he is exempt from double payment for theft, but pays the principal and the additional one-fifth payment, and brings a guilt-offering to achieve atonement.

Rachi non traduit

הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. אבל כפל לא דמודה בקנס הוא:

Tossefoth non traduit

והעדים מעידים שאכלו. ל''ג שגנבו ול''ג נמי טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' דבהגוזל קמא (ב''ק דף קו:) פריך מינה. לרב דאמר הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם ד' וה' והכא קתני שאכלו משלם תשלומי כפל אבל תשלומי ד' וה' לא אע''ג דא''א לכזית בשר בלא שחיטה משמע שאכלו גרסי' וליכא למימר דהתם ברייתא הוא דפריך מינה מדדחיק התם לאוקומיה כר' מאיר והיינו משום דסתם מתני' ר' מאיר היא ואר''י הא דלא תנא טבח ומכר משלם ד' וה' אף על גב דאמת הוא משום דבקרא לא כתיב ד' וה' אלא בגנב עצמו:

''הֵיכָן שׁוֹרִי?'' וְאָמַר לוֹ: ''נִגְנַב''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן''; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

Traduction

If the owner of an ox said to someone in the marketplace, i.e., a stranger who was not a bailee: Where is my ox that you stole? And the accused says: I did not steal it, and then witnesses testify that the accused did steal it, he pays the double payment. If he slaughtered or sold it, he pays the fourfold or fivefold payment. If the accused saw witnesses that were approaching to testify against him, and at that point he said: I admit that I stole the animal but I did not slaughter or sell it, he pays only the principal.

אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק: ''הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?'' הוּא אוֹמֵר: ''לֹא גָּנַבְתִּי'', וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר: ''גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי'' – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן.

Traduction

If the owner said to a borrower: Where is my ox? And the borrower said to him:

Rachi non traduit

אחד לאחד מן השוק. הכא לא גרסי' משביעך אני דהא בלא שבועה נמי מיחייב כפל שזה גנב ממש הוא ובגנב כתיב (שמות כ''ב:ו') ישלם שנים בלא שבועה:

ראה עדים שממשמשין ובאין. רבותא אשמועינן דאע''ג דמחמת ביעתותא דעדים אודי וחייב עצמו בקרן כשאמר גנבתי אפי' הכי הויא הודאה ונפטר מן הכפל וכיון דאין כאן כפל פטור אף מן הטביחה שכפר בה ובאו עדים שגנבו וטבח ומכר דכל היכא דליכא כפל ליכא חיוב טביחה כדאמרינן התם (ב''ק דף עה:) תשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי שלשה וארבעה וכיון דכפל ליכא בצר ליה חד:

Tossefoth non traduit

אמר לאחד שבשוק כו'. בקונטרס ל''ג הכא משביעך אני ואמר אמן דבלא שבועה נמי איכא כפל בגנב עצמו ולפ''ז ל''ג הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם דחומש ואשם ליכא אלא בשבועה ובהגוזל קמא (ב''ק דף קו.) משמע בהדיא דגר' ליה דדייק הודה מפי עצמו אין אחר עדים לא ומוכח מינה דממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש ונקט משביעך משום סיפא:

ראה עדים שממשמשין ובאין כו'. לשמואל דאמר במרובה (שם דף עה. ושם) מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב צריך לאוקומי מתני' כגון שחזרו לאחוריהם וכה''ג משני התם:

אָמַר לְשׁוֹאֵל: ''הֵיכָן שׁוֹרִי?'' אָמַר לוֹ:

Traduction

Rachi non traduit

אמר לשואל כו'. פטור מקרבן שבועה שהרי אף כשנשבע לשקר חייב עצמו בתשלומין ואין בשבועה זו כפירת ממון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source